כיצד מגדירים מה קשה? ומה קל? יש ילדות ויש ילדים, ולכל ילד ולכל ילדה אתגרים ומיומנויות קצת שונים. בתהליך הארוך של בריאת הספר, לקח לנו זמן להבין עם עצמנו כיצד אנחנו מגדירים רמת קושי. הבנות שלנו, מבלות מגיל מאוד צעיר במטבח. בבית וגם בגן הן רכשו הרבה מיומנויות, שרק כשהבנו שצריך רגע להתבונן ולשאול, ראינו בעצמנו את העושר שלהן. בתהליך בחירת המתכונים, וההתנסות בהם בשלבי ההכנה השונים של הספר, הזמנו גם חברות לבשל עם הבנות כאן, וראינו איך חלקן באות עם מיומניות נהדרות אחרות, ואיך לחלקן, מעולם לא נתנו ממש להתנסות במטבח.
התהליך הביא אותנו להגדיר כמה קריטריונים לקושי ובמחשבה מתמטית, לייצר משוואה ששקללה את כל הקריטריונים יחד לחלוקה לשלוש הרמות שמופיעות בספר.
הקירטריונים שלנו היו:
- האם יש שימוש באש?
- מה כמות המרכיבים?
- האם יש צורך בעזרת מבוגר?
- מה משך הבישול? (במתכון קל, אין כלל שלב של בישול הדורש סבלנות או שהבישול קצר מאוד)
- האם יש במתכון שלב אחד או כמה שלבים? (שלבים דורשים המתנה, אורך רוח וסבלנות)
- באיזו מידה טעויות בביצוע המתכון יפגעו בתוצאה?
גם בתוך כל אחת מהרמות הקושי – קל, בינוני וקשה – יש מגוון. לפעמים ההבדל נובע למשל משימוש באש, שלילד אחד הוא ממש לא עניין בעוד שעבור ילדה אחרת, הדלקת האש והטיפול בסיר חם, יכולים מאוד לאתגר.
ככלל, גם לבשלנים ולבשלניות המיומנות שזוכות לקבל את הספר שלנו, אנחנו ממליצים להתחיל במתכונים הקלים. ללמוד להבין את האופן בו ההוראות מוצגות ומשם לבחור מתכונים קשים יותר. כמובן שהזמנה הזו, כתובה גם בחלק בספר שבו הוראות בטיחות ושימוש.
