כפי שאולי קראתם בסיפור של הספר, הספר התחיל כחוברת. חוברת שבה רצינו לכלול כמה מתכונים ולהוסיף להם איורים ילדיים, עבור הבנות שלנו. חשבנו שמכיוון שהן לא אוכלות גלוטן וממש אוהבות לבשל, זו תהיה מתנה נהדרת. כטבעם של רעיונות, הרעיון הזה רצה מאיתנו קצת יותר. הוא ביקש להיות יותר מרק חוברת. הוא ביקש להיות ספר ממש. מרשים ומקצועי. עבה, נוכח. נעים. יפה. כזה שהאנרגיה בו זורמת ובגובה העיניים של ילדים. לקח לנו קצת זמן להבין זאת אבל בסוף זה קרה.
היו לנו רשימות של המוני מתכונים. חלקם שהם חלק מהתפריט הקבוע שלנו בבית. ואחרים כאלו, שהיינו שמחים לשלב. בשלב מסויים הבנו, שאנחנו חייבים לצמצם את הרשימה וכאן נכנסו כמה שיקולים:
- מה ילדים שהגיעו לבית שלנו, ובעיקר חברות של הבנות שלנו, הכי נהנו לאכול. מה הגשנו וחוסל. מה הגשנו ולא היתה ממנו התלהבות. בדקנו כך הכל ולאורך תקופה.
- אחרי שהרשימה הצטמצמה רק למאכלים שכמעט כולן נהנו לאכול, עדין היינו צריכים לצמצם אותה עוד. וכאן נכנסה רמת הקושי של המתכונים. כמה הם קשים? כמה הם קלים? האם הם כוללים הרבה רכיבים או מעט? היה לנו חשוב לכלול מתכונים בכמה רמות קושי. משום שילדים הם שונים, ורצינו שלכל ילד ולכל ילדה יהיה משהו שיהיה לו או לה פשוט להתחיל איתו.
- בבחירת המתכונים, וכפועל יוצא של רמת הקושי, הגבלנו גם את סוגי הכלים שכללנו בספר. ולכן, מתכונים רבים, מהמטבח הטבעוני, בהם יש צורך בבלנדר חזק או במעבד מזון, לא נכללו. כללנו רק מתכונים שהם ניתן להסתדר עם בלנדר מוט פשוט.
- והיו גם מתכונים, קצת יותר מסובכים, כמו איך להכין פלפל ממולא, שאפילו כבר אויירו, ובמסגרת אילוצים טכניים של עיצוב ומספר הדפים בגליון הדפסה, מצאנו את עצמנו מבינים שצריך לשחרר אותם. ואולי הם יהיו יום אחד בסיס לכרך נוסף למתקדמים.
אחת הביקורות שנכתבה על הספר, התייחסה אליו כאוסף. כן. בהרבה מובנים זהו אוסף של הנאכל בביתנו. כללנו רק מה שאנחנו נהנים להכין ולאכול. מתוך האוסף העשיר שלנו, כללנו רק מה שידענו, על סמך הרבה התנסויות, שילדים רבים נהנים לאכול.
אם הילדים שלכם, אוהבים רק סוכר ומתוק. אולי זה לא הספר עבורם. אם הם יודעים להנות ממגוון רחב של מזונות, אז הספר שלנו יציע להם הרבה הצעות לאוכל. וגם לקינוחים. כאלו שמבוססים על מרכיבים בסיסיים ומכיוון הבריא יחסית. ועל מה בריא והאם הספר מציע בריאות, אתם יכולים לקרוא כאן.
